בין אם אתם שכירים ובין אם עצמאים, אתם מחויבים עפ"י חוק להפקיד בכל חודש חלק מן ההכנסה השוטפת לתוכנית פנסיה. שכירים נהנים מביצוע של ההפקדות ע"י המעסיק, ואילו עצמאים נדרשים לבצע זאת בעצמם.

האם ההפקדות מבוצעות כסדרן? האם הסכומים נכונים? כמה כבר צברתם? האם מיציתם את כל הטבות המס להן אתם זכאים? איזו קצבה חודשית תהיה לכם לאחר הפרישה מן העבודה? האם היא תספיק לכם לקיום ברמת חיים נאותה? לכמה זמן היא תספיק לכם? 

אלו הן שאלות חשובות, אולי הכי חשובות שיש במישור הפיננסי, אבל רובנו נזכרים בהן רק לקראת גיל הפרישה ממש. המציאות היא שרוב החוסכים מתחילים לחשוב על כל זה רק לקראת גיל 50, וחלקם נזכרים ממש ברגע האחרון.

מתקרבים לגיל 50? תכנון פרישה הוא פרויקט דחוף

תכנון פרישה הוא שירות מקצועי שמטרתו למקסם את המקורות הכספיים שיעמדו לרשותכם בגיל הפנסיה, ולהבטיח לכם רווחה מירבית ויציבות כלכלית. 

במרבית המקרים הנכס העיקרי שיש לכם, בנוסף לדירה, הוא החיסכון הפנסיוני, תוכנית הפנסיה בה נצברו לזכותכם ההפקדות לאורך שנות הקריירה.

כספים אלה מזכים אתכם בהטבות מס משמעותיות, והם מושקעים במסלולים עפ"י בחירתכם. 

בכל שלב בדרך, לאורך כל הקריירה, ניתן לשנות מסלולים, להחליף תוכניות, לווסת את תמהיל החיסכון והרכיבים הביטוחיים (שאירים, אובדן כושר עבודה) ובכך להשפיע על התשואות. לבחירת המסלול הנכון בכל שלב בחיים יש השפעה מכרעת על כמות הכסף שתעמוד לרשותכם בעת הפרישה מן העבודה. וזאת רק דוגמא אחת לדברים שעשויים להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם.

מי שמנהל את החיסכון הפנסיוני שלו לאורך כל הדרך, בפועל מבצע תכנון פרישה. כאמור, רוב החוסכים נזכרים בזה רק לקראת גיל 50. זה נותן להם 12 שנה (לנשים) ו-17 שנה (לגברים) לתקן טעויות, לשפר מה שאפשר ולמקסם את מה שיש ככל שניתן.

אם הגעתם לגיל 50 ועדיין לא התחלתם תכנון פרישה, כדאי למהר – זה דחוף.

קראו אודות תכנון פרישה.